פרק 5: פרודקט ומפתחים מסרבים להיות אויבים | אופק ושיר

זה כתוב בחוקי הפיזיקה של הג’ירה — פרודקט ומפתחים אמורים להיות אויבים. אבל אופק בן דוד ושיר עמנואל מסרבות לשחק את המשחק הזה. ראש צוות פרונטאנד ו-Squad Lead מחד, ואשת פרודאקט מאידך — ובפועל חברות ממש ממש טובות. הפרק הזה מנסה להבין איך לעזאזל הדינמיקה הזאת עובדת.

מה תקחו מהפרק הזה?

מהסוף”ש לוויכוח על Scope — המעבר החד

כשהחברה הכי טובה שלך היא גם מי שדוחפת לך טיקטים חדשים בסוף הספרינט, הגבול בין מקצועי לאישי מטשטש בצורה מעניינת. האתגר הוא לא לנתק את הידידות, אלא ללמוד להפריד בין הדיון על הפיצ’ר לבין הדינמיקה האנושית שמתחתיו. אופק ושיר מסבירות איך הן ניהלו את המעבר הזה בלי לשרוף לא את הפרויקט ולא את הערות ביום ראשון בבוקר.

מי מנהל את הסקוואד כשפרודקט ופיתוח רואות עין בעין?

הסיפור הנוח הוא שכשפרודקט ופיתוח מסכימים על הכל, הסקוואד עובד בחלקה. המציאות מסובכת יותר. כשאין מתח בריא בין פרודקט לפיתוח, הוויכוחים הכרחיים לא נעלמים — הם עוברים מתחת לפני השטח. הפרק חושף מה באמת קורה לדינמיקת הצוות כשהאחראיות על ה-Scope והאחראית על ה-Execution גם ככה על אותה הסירה.

למה “אנחנו נגדם” הוא בולשיט — ואיך בונים משהו אחר

הגישה הקלאסית של “פרודקט רוצה יותר פיצ’רים, פיתוח רוצה פחות חוב טכני” מניחה שכולם משחקים אותו משחק. שיתוף פעולה אמיתי לא אומר לוותר על נקודת המבט שלך — אלא להיות מסוגל להחזיק אותה בלי לגרום לשני הצד לחוש שהוא שונאי. אופק ושיר מביאות מתודות קונקרטיות שעבדו להן בפועל.

לנהל קונפליקט כשאין “אנחנו נגדם”

ויכוח על Scope בין חברות טובות הוא לגמרי שונה מוויכוח בין נציגות של “מחנות” שונים. ההבדל הוא שקשה יותר לקיים את הוויכוח — כי אף אחת לא רוצה להיות מי שמקשה. הפרק עוסק בדיוק בשאלה הזאת: איך מחזיקים עמדה מקצועית כשעם האדם שמולך יש לך גם ערבות הדדית אישית.

מה הריב הכי קשוח שהיה לכם עם הפרודקט (או עם הפיתוח) שלכם? ספרו לנו בתגובות — הקפה עלינו למי שמביא את סיפור ה-Rollback הכי כואב.